אני יושב וכותב. מה אני כותב? למה אני כותב? בשביל לדעת את התשובה ניקח צעד אחד לאחור.
הנה מעגל של נערים יושבים וכותבים.
נמשיך להתרחק ונראה דירה, או שזה בית?, או אולי קומונה?
כשנמשיך להתרחק נראה שכונה ובתוכה גר גרעין, או אולי 2 גרעינים או 0 גרעינים, תלוי בזווית הראייה. מה הם עושים שם? מי הם?
אם ניקח צעד נוסף לאחור נראה קיבוץ, נראה שיתוף, נראה עשייה, נראה קהילה, נראה ילדים, נראה חיים נראה שמחה.
אך אם נמשיך להתרחק נראה מדינה, נראה עם, נראה צבא, נראה מלחמה ונראה דם. מול מה הוא נלחם?
אם נביט מעט סביב נראה עוד מדינות ועוד חיילים ועוד מלחמות.
מהפחד נברח עוד כמה צעדים לאחור, נראה עולם שלם, נראה אנשים, נראה תרבויות, נראה מקומות. כל כך הרבה דברים לראות, ללמוד, לעשות. וכמה שננסה לעולם לא נוכל לקלוט את הכל.
אבל הנה הסוד, אם מתרכזים טוב טוב ומתמקדים הדבר היחידי שרואים הוא נער יושב וכותב
עיתון הנחל בבני המושבים 